#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פירש ריו&quot;ח בקרא ד'יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם.'	"אף שפרסיים שבאו מיפת (כדאמר רב יוסף דתירס זו פרס) יבנו מקדש שני, אין השכינה שורה אלא במקדש ראשון שנבנה ע""י שלמה שהוא משם."	<br/>יומא דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	&quot;ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח ואת רסן בין נינוה ובין כלח היא העיר הגדולה.&quot; מי העיר הגדולה ?	איני יודע אם נינוה או רסן, וכיון דכתיב במקום אחר ונינוה היתה עיר גדולה לאלוקים, הוי אומר זו נינוה.	<br/>יומא דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פירוש השמות:</p><p dir='rtl'>אחימן.</p><p dir='rtl'>ששי.</p><p dir='rtl'>תלמי.</p><p dir='rtl'>ילידי הענק.	מיומן שבאחים.</p><p dir='rtl'>עושה את הארץ כשחיתות.</p><p dir='rtl'>עושה את הארץ תלמים תלמים.</p><p dir='rtl'>מעניקים חמה בקומתן.	<br/>יומא דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה ק&quot;ו למדו שיפלו רומי ביד פרס ?	אם מקדש ראשון שבנאוהו בני שם והרחיבוהו כשדיים, נפלו כשדיים ביד פרסיים.</p><p dir='rtl'>כ&quot;ש שני שנבנה בידי פרסיים והרחיבוהו רומאים, שיפלו ביד פרסיים.	<br/>יומא דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי יפול ביד מי לעת&quot;ל, רומאים ביד פרסיים או להפך ?	רבי יליף מקרא דיפלו רומאים ביד פרסיים, וכן למד ר' יהודה בר אילעי מק&quot;ו.</p><p dir='rtl'>ואילו רב אמר שיפלו פרסיים ביד רומאים.	<br/>יומא דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ב' טעמים אמרו שיפלו פרסיים ביד רומאים לעת&quot;ל ?</p><p dir='rtl'>ואיזה סיוע הובא לזה ?	א. גזירת מלך שיפלו בוני בית המקדש ביד הסותרים.</p><p dir='rtl'>ב. דאינהו נמי סתרי בי כנישתא.</p><p dir='rtl'>וסייעו מהא דאין בן דוד בא עד שתפשוט מלכות רומי הרשעה על העולם תשעה חודשים.	<br/>יומא דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם היתה מזוזה ללשכות שבבית המקדש ומדוע ?	כל לשכות לא היתה חוץ מלשכת פהרדרין שיש בה בית דירה לכה&quot;ג.</p><p dir='rtl'>לר' יהודה גם לשכות שבהן בית דירה פטורות, ולשכת פרהדרין משום גזירה יש בה.	<br/>יומא דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם היו מזוזות לשערים שבבית המקדש, וכמאן אתיא ?	לא היו לכל חוץ משער ניקנור שלפנים ממנו לשכת פהרדרין.</p><p dir='rtl'>ואמרינן דאתי אף כר' יהודה דלשכת פהרדרין גופה מגזירה, דמ&quot;מ הוי הכל חדא גזירה ואי&quot;ז גזירה לגזירה.	<br/>יומא דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה פליגי ר' יהודה ורבנן בחיוב מזוזה בלשכת פרהדרין ? (לרבה, אביי, ורבא).	לרבה - אי דירה שאינה לימות החמה והגשמים שמה דירה.</p><p dir='rtl'>והקשה אביי מסוכת החג בחג דחשיבא בית למזוזה ועירוב ומעשר.</p><p dir='rtl'>לאביי - בשעת הדירה חייב, והמח' בפרהדרין היא בשעה שאינו דר.</p><p dir='rtl'>והקשה רבא דבסוכת החג בחג פטר ת&quot;ק אף בשעה שדר.</p><p dir='rtl'>לרבא - המח' אף כשדר, אי דירה בע&quot;כ שמה דירה. ול&quot;ד לסוכה דשם המחלוקת אי סוכה דירת קבע או דירת עראי.	<br/>יומא דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבה פירש דסבר ר' יהודה דדירה שאינה לימות החמה והגשמים אינה דירה. מה הקשה אביי מקרא, ומה תירץ רבה ?	דכתיב והכיתי את בית הקיץ על בית החורף.</p><p dir='rtl'>ותי' רבה דמקרי בית החורף ובית הקיץ, אך לא בית סתם.	<br/>יומא דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אביי הקשה לרבה דאמר דדירה שאינה לימות החמה והגשמים אינה דירה לר&quot;י, מסוכת החג בחג החייבת במזוזה ועירוב ומעשר. מנ&quot;ל דאי&quot;ז רק מדרבנן משום גזירה וכמו לשכת פרהדרין ?	דגבי מעשר א&quot;א לומר דהוא מדרבנן, דיבוא לעשר מן החיוב על הפטור ומן הפטור על החיוב.	<br/>יומא דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לר' יהודה דלשכת פרהדרין חייבת במזוזה משום גזירה, איזו גזירה ?	"שלא יאמרו כה""ג חבוש בבית האסורים."	<br/>יומא דף י		
